פסק-דין בתיק ע"ר 17135-02-14

1.         לפנינו ערעור על החלטת הרשמת עדי ריכטמן מיום 6.2.2014, לפיה המערערת חויבה למסור רשימת פרטי הביקור, האבחנה והטיפול שהמשיב ביצע תוך השחרת פרטי המטופלים, ונדחתה בקשת המערערת להמצאת הסכם עבודה שהיה למשיב לאחר סיום עבודתו אצל המערערת.

2.         יובהר כבר עתה, כי התיק האזורי הועבר לבית דין זה בהתאם להחלטת הנשיאה אפרת לקסר, מיום 13.2.2014, ועל כן הדיון בערעור נמשך בבית דין זה.

3.         רקע עובדתי

            המשיב הגיש תביעה בקשר לתקופת עבודתו אצל המערערת מ- 1.11.00 ועד 3/2010. המשיב הינו רופא שעבד במערערת המספקת שרותי רפואה פרטיים. המשיב תבע פיצויי פיטורים, גמול עבודה בחגים, פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה, ותלושי שכר שלא נערכו כחוק. עיקר התביעה העומד על סך של כ- 290,000 ש"ח הינו בקשר לעבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית.

            לטענת המשיב, הוא עבד במשמרות של 24 שעות אך לא קיבל גמול עבור שעות נוספות.

            בין שאר טענות המערערת בכתב הגנתה, נטען כי המשיב לא הועסק במתכונת עבודה קבועה, לא כל שעות המשמרת היו שעות עבודה אלא כוננות והוא לא עבד במשמרות בנות 24 שעות.

4.         בדיון ביום 6.4.2014 עתר המשיב לקבלת דוחות הנוכחות והקריאות, וחוזי העבודה שיש למערערת. לאחר שמיעת טענות הצדדים, החליט בית הדין כי על המערערת להמציא למשיב את כל דוחות הקריאות שבוצעו למשיב במשך השנים האחרונות לעבודתו, דוחות נוכחות, רשימת פרטי ביקור, האבחנה והטיפול, תוך השחרת פרטי המטופלים וכן הסכמים אישיים לאורך תקופת עבודתו. עוד קבע בית הדין, כי אין מקום להורות למשיב להמציא הסכם עבודה לעניין מקום עבודתו לאחר שסיים לעבוד אצל המערערת, בהיעדר רלבנטיות.

5.         הערעור

            המערערת טוענת בראשית דבריה, כי בית הדין האזור בתל-אביב היה נעדר סמכות לדון בתביעה ולתת החלטה, בשל היעדר סמכות מקומית.

            המערערת טוענת עוד, כי חויבה לגלות את הרשומות הרפואיות שערך המשיב ב-7 השנים האחרונות. המשיב לא נימק לצורך מה הוא זקוק לכך, לא הסביר את הרלבנטיות, הרשומות כוללות מידע רפואי החוסה תחת הזכות לפרטיות, מדובר בהכבדה בלתי סבירה על המערערת ומדובר ב"דייג" פסול.

            עוד טוענת המערערת, כי מאחר והמשיב טען לקבלת פיצויי פיטורים בשל התפטרות לצורך טיפול באמו, זכות המערערת לסתור זאת באמצעות גילוי תנאי עבודתו במקום עבודתו החדש.

6.         המשיב טוען כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, במיוחד כאשר נקודת המוצא לגילוי מסמכים היא גילוי ועיון מרביים. בית הדין אף שמר על זכותם לפרטיות של החולים, כאשר קבע כי שמותיהם ופרטיהם יושחרו.

            לעניין הסכם העבודה, טוען המשיב כי אינו רלבנטי לתביעה.

7.         הכרעה

            לאחר קריאת טענות הצדדים ועיון בתיק, מצאנו כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

            לעניין גילוי הרשימה המלאה של כל פרטי הביקור שערך המשיב, האבחנה והטיפול, תוך השחרת פרטי המטופלים, המבחן הקובע לצורך גילוי מסמכים הינו הרלבנטיות שלהם. במקרה שלפנינו, עיקרה של התביעה עוסק בשעות נוספות ולצורך כך ביקש המשיב וקיבל צו לגילוי דוחות נוכחות ודוחות קריאות, על מנת להוכיח את היקף שעות העבודה. יחד עם זאת, פרטי הביקורים, האבחנות והטיפולים אינם רלבנטיים להוכחת היקף שעות העבודה, שהרי מספר הביקורים יופיע בדוחות הקריאות, ואין צורך בטיפול או באבחנה שהתובע ביצע ביחס למטופלים. יש בכך גם משום הכבדה שלא לצורך על המערערת וגילוי פרטים מיותרים. על כן בנקודה זו, דין הערעור להתקבל.

8.         באשר לחשיפת חוזי העבודה שהמשיב חתום עליהם לאחר סיום העבודה אצל המערערת, וזאת לצורך סתירת טענתו כי התפטר לצורך טיפול באמו. המערערת טענה בכתב הגנתה כי המשיב לא הצביע על נסיבות או ממצאים רפואיים המהווים סיבה מספקת להתפטרותו. לצורך כך אין רלבנטיות לחוזי העבודה ככל שהיו למשיב לאחר סיום עבודתו אצל המערערת.  לא רק זו אף זו, ספק אם יש בחוזי העבודה כדי ללמד על היקף העבודה בפועל ועל כן אין בהם כדי לשפוך אור על גדר המחלוקת בין הצדדים. המערערת תוכל לחקור את המשיב בעניין זה, ובמידת הצורך תוכל במהלך החקירה לעתור לקבלת מסמך אחר להוכחת טענות המשיב. על כן הערעור בנקודה זו נדחה.

9.         בשולי הדברים נציין, כי טענת המערערת לפיה, החלטות שנתן בית הדין האזורי היו ללא סמכות מקומית, אין בידינו לקבל. היעדר סמכות מקומית אינה מאיינת את סמכותו העניינית של בית הדין המעביר. בית הדין הנעבר דן בתיק מהנקודה בה הפסיק הדיון בבית הדין המעביר, כאשר כל ההחלטות שניתנו עד אותו מועד בעינן עומדות.

10.       סוף דבר